יעל אפרון נ' חברת אוקיאנה תעשיות מתקדמות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה להוספת נתבעים ולתיקון כתב תביעה.

נימוקי הבקשה: לאור מצבה הכלכלי הרעוע של החברה ולאור העובדה כי הנתבעים הנוספים, בעלי גרעין השליטה בחברה, בהתנהלותם הזדונית אשר נבעה משיקולים זרים וממניעים אישיים הובילו את החברה למצב כלכלי קשה ביותר, גרמו להפרת התחייבויותיהם האישיות כלפי התובעת כמו גם להפרת הסכם העבודה שנכרת בינה לבין החברה.

הנתבעת והמשיבים הנוספים, אשר צירופם מבוקש כנתבעים, התנגדו לבקשה וטענו כי החל מיוני 2009 אין להם דבר עם ניהולה של החברה וקבלת החלטות בה, מכאן כי אין להם כל נגיעה לעילות התביעה, וכלל לא היו מעורבים במהלכים לסיום יחסי עובד ומעביד שהתקיימו חודשים רבים לאחר מכן. עוד נטען כי משיבה 4 לא היתה פעילה מעולם בעסקי הנתבעת, כי קיים בעל מניות אחד נוסף לפחות שצירופו לא התבקש וכי התובעת מנסה "להדביק" למשיבים 1-3 התחייבות אישית שלא היתה ולא נבראה לתשלום כספים שאינה זכאית להם כלל וכלל. המשיבים הוסיפו וטענו כי הטענה בדבר "ריקון הקופות" שיקרית בעליל, בית הדין נדרש פעם נוספת להתיר תיקון כתב תביעה שעה שהנתבעת מצויה בעיצומו של הליך כתיבת כתב ההגנה.

2.מדובר בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות לרבות פיצויי פיטורים לעובדת בכירה בנתבעת.

המשיבים 1-4 הם בעלי מניות בחברה, הנמנים לטענת התובעת על דבוקת השליטה בחברה.

התקנות הרלבנטיות למצב המשפטי האמור הן תקנה 15(ב) ותקנה 18(א) לתקנות ביה"ד, אשר עניינן בצירוף נתבע על מנת לאפשר לביה"ד להכריע ביעילות ובשלימות בשאלות העובדתיות והמשפטיות שבמחלוקת.

גישתם של בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא גישה מקילה ובביה"ד לעבודה על אחת כמה וכמה בשים לב לנוסח תקנה 41 לתקנות ביה"ד ולענייינים הנדונים בפניו. הדבר נתון תמיד לשיקול דעתו של בית הדין בהתחשב בשאלות: האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון, והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, הגישה מאד ליברלית במסגרת השאלה השניה, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (דב"ע נה/ 3-115, שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, מ- 10/95).

בנוסף יתחשב בית הדין בעיתוי של הגשת הבקשה, באיזה שלב של ההליך המשפטי.

אכן הוראות סעיף 6 בחוק החברות מצמצמת באופן ניכר את שיקול הדעת של בית המשפט לגבי מקרים בהם יורם מסך ההתאגדות. ההלכה פסוקה הטעימה את מעמדם המיוחד של עובדים כנושי החברה המעסיקה אותם וחובת האמון המיוחדות שחבה להם החברה (ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין – ערב חדש), עם זאת אין ספק כי הרמת מסך אינה נעשית כשיגרה ובהעדר תשתית עובדתית (ע"ע 150/07 ח.א. בוני חיפה ואח' – עומר חורי ואח', מיום 26.8.08).

כך במקרה דנן. היה והמבקשת לא תוכיח קיומה של עילת תביעה כנגד הנתבעים הנוספים או מי מהם – יתבטא הדבר בפסיקת הוצאות.

3.לאור האמור, אני מורה כי כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום לביה"ד וכן יומצא במישרין לכל הנתבעים.

משטרם הוגש כתב הגנה – על הנתבעים להגיש כתב הגנה, כמבוקש בתגובתם, תוך 60 יום מקבלתו. הפגרה כלולה במניין הימים.

התובעת תישא בהוצאות משיבה 1 (שכ"ט עו"ד) בגין הגשת תגובתה לבקשה הנוספת לתיקון כתב תביעה, כאמור, במהלך הכנת כתב הגנה, בסך -.1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ההחלטה תישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום, א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.